קצת גמישות מה יש?

—————–25.10.2018——————

אז… החלטנו ללכת לשיעור אגרוף תאילנדי.
קצת לפני שהגיעה השעה ללכת לשיעור, הרגשתי את האי נוחות מגרדת. לא בא לי לעשות משהו חדש שאני לא מכירה.
אבל אופיר התעקש אז אמרתי יאללה, אני בחופש, קצת זרימה לא תזיק לי.

אז הלכנו,
זה התחיל מביך.
עמדנו שמה 6 מתאמנים והתחלנו לרוץ, חשבתי לעצמי, לאן לעזאזל הוא לקח אותי.. אך החלטתי לתת לזה הזדמנות, מה כבר יכול להיות?

אז ניסיתי, זה לא היה פשוט.
אגרוף מעולם לא דיבר אלי אבל החלטתי לוותר על המבוכה והצורך שלי להראות סבבה (חתיכת צורך אגב) ושחררתי…
בהתחלה זה היה קצת קשה בסוף אפילו נהנתי. נכנסתי לזה ולרגע הרגשתי כאילו אני רוקדת וכל מה שמסביב נשכח, רק אני והתנועות האגרוף ואיך אומרים, אהבתי את זה 🙂

זה הפתיע אותי ובעיקר לימד אותי כמה גמישות נחוצה לנו, כבני אדם, אבל בעיקר כמה היא נחוצה בשבילי.
כמה לפעמים נוח לי להישאר במה שמוכר ולמרות שבמוחי אני נהנתנית אמיתית ומתנסה במלא דברים חדשים ברגע האמת אני לרוב מקבלת רגליים קרות. 

הגמישות והזרימה מאפשרות לדברים לקרות בהנאה והן יכולות כה חשובות ומשמעותית המאפשרות לנו להסתגל לשינויים בצורה מהירה, שזה דבר חשוב בפני עצמו! (היי ריפוי בעיסוק)

התיאוריה של דרווין מתמקדת בדיוק בזה, החזק הוא זה שיכול להסתגל ולהשתנות, והוא זה ששורד.

ווואלה, בא לי יותר מלשרוד.
אז הלכתי לעבוד על הגמישות שלי. מה איתכם?