הבטחתי וקיימתי! סביבה את במחשבותיי

—————–24.11.2018——————

מכירים את זה, כשאתם חושבים על משהו ופתאום נופל לכם האסימון (למי שעוד יודע מה זה, בכל זאת הם נכחדו מעולמנו), אז ישבתי וחשבתי לעצמי, זה קורה די הרבה לאחרונה ואני מברכת את זה.

חשבתי על זה שבאמת לאן שאני לא מסתכלת וכל מה שאני בוחנת סביבי גורם לי להגיע בסוף לאותה המסקנה, כמה כוח יש לסביבה ובמיוחד כמה כוח יש לסביבה עלי.

תוך כדי הרהורים הוא נפל… האסימון!

והמסקנה שאנחנו חיים בכמה סביבות במקביל צעקה את עצמה עלי.

אני לא יודעת אם זה זה שאני אוהבת ממש את הסרטים של מרוואל (בכל זאת יש שמה כמה יקומים) גרם לי לחשוב על זה או שזה פשוט הגיע ככה אאוט אוף דה בלו כמו שאומרים, אבל ההבנה היא שאנחנו מוקפים בכל כך הרבה סביבות ומבלי שאנחנו שמים לב כל אחת מהן מעצבת אותנו, הקסימה אותי.

הסביבה הפיזית שלנו, הבית שלנו, החפצים שלנו הופכים אותנו קצת למי שאנחנו.

הסביבה האנושית שלנו, האנשים, החברים והמשפחה שסביבנו, גם כן הופכים אותנו קצת למי שאנחנו.

הסביבה החברתית שלנו, המדינה שאנחנו גרים בה, הקהילה אליה אנחנו שייכים, התרבות והמסורות שלנו גם הם הופכים אותנו גם למי שאנחנו.

והסביבה הוירטואלית שלנו, שאותה לאחרונה אני מאוד אוהבת. לא כי אני נהנית לגולל את הפידים ברשתות החברתיות אלא כי אני פתאום מגלה כמה זמן אני מבלה בה ולכמה מידע סתמי אני נחשפת בשנייה אחת, מידע שלא תמיד הייתי רוצה להיות חשופה אליו ואם אני אוהבת את זה או לא, בדרכו שלו הוא גם מעצב אותי.

אז לרגע עצרתי וחשבתי לעצמי, אם אני חשופה לכל כך הרבה סביבות במקביל וכולן מעצבות אותי בדרך כזו או אחרת, איזה בן אדם אני רוצה להיות? ובאיזו סביבה אני רוצה לחיות?

הידיעה שאני יכולה לבחור את החפצים שלי, את הבית שלי, את האנשים שעושים לי טוב, את החברה והקהילה שמקדמת אותי ובעיקר סביבה וירטואלית עם תכנים ואנשים שמרימים אותי גרמה לי להחליט שמעכשיו ארתום את הסביבה אלי ולא להפך.

אז החלטתי לסננן את מי שלא עושה לי טוב, לעשות unfollowלאלה שמורידים לי את המצב רוח ובעיקר החלטתי להקיף את עצמי בסביבה שמקדמת אותי ואת האושר שלי.

ומה איתכם?