סיימתי!

3.5 שנים

42 חודשים

7 סמסטרים

6 תקופות רוויות במבחנים

והמווווווןןן עבודות

הסתיימו.

 

התואר נגמר ומרוב התרגשות המילים מתבלגנות לי, מוכר לכם?!

 

ברגע אחד, קמתי בבוקר וזהו.

אני כבר לא סטודנטית.

וכמה שחיכיתי לרגע הזה אני לא יכולה להתעלם מזה שזה מוזר, מפחיד, מלחיץ, מחניק ומרגש בו זמנית.

הריפוי בעיסוק שינה את חיי, הוא העניק לי תפיסה חדשה, עיסוקים והזדמנויות חדשות אבל הכי חשוב הוא גרם לי לאהוב את מה שאני עושה כשאני קמה בבוקר.

ותכלס אין שווה מזה.

 

אם אחזור לרגע הזה, בו החלטתי ללמוד ריפוי בעיסוק על אף הקושי, על האף שהותשתי, על אף ההרצאות שלא תמיד היו מעניינות או  כמות הפעמים שאמרתי אני פורשת…על אף התסכול, השגרה השוחקת והעומס הבלתי נדלה…

אני לא מתחרטת.

הייתי בוחרת שוב, הכל מהתחלה.

 

כי כשדברים טובים באמת, הקושי שווה אותם.

העשייה שלי בבלוג נולדה בעקבות הריפוי בעיסוק. מתוך אמונה גדולה ביכולת שלו להציע לכם כלים פשוטים, נגישים לשינוי החיים.

אז ברגע בו אני פורשת כנפיים ויוצאת אל העולם, אשמח שתלוו אותי בדרך, כי אם להיות כנה, אני קצת חוששת.