מה קשה לשטוף כלים?

שמונה בערב, סוף היום, התחיל לו ויכוח על מצב הכלים בכיור ועל הערמה שרק הולכת וגדלה כאילו גרים פה חמישה אנשים ולא שניים, מה קשה לשטוף?! הטונים עלו והעצבים שלי איתם, כי מה עוד בן אדם רוצה בשמונה בערב לעשות חוץ מלהתעצבן? אז יצא לי משפט כזה מעולה להרגעת המצב ״אתה תמיד עושה את זה״ ועל אף שאני יודעת שזה ממש לא המצב, נפלט לי, כמו להרבה אנשים כמוני שכישורי העיכוב תגובה שלהם או דחיית סיפוקים שלהם לקויים. מודה, גם אני אימפולסיבית. קשה לחיות ככה אבל בינתיים מסתדרת 27 שנה, השאלה מה יהיה עליו.

התנצלתי ואמרתי לו שאני מצטערת שאני אימפולסיבית ושזה שאני קודם כל עושה ורק אחר כך חושבת זה תירוץ די טוב, כי זה לא באשמתי. לא חשב כמוני. חבל.

אז ניסיתי להסביר שיש כל מיני טכניקות לעזור לי כשאני מאבדת את הסבלנות אבל כחשבתי על זה שאם יתחילו להציע לי אותם בזמן אמת, הפיוז שלי יעלה ל-500, אז שתקתי.

שתיקה במצב כזה לא הייתה מוצלחת וכבר הרגשתי שהיום הזה לא יסתיים בטוב אז סיפרתי.

סיפרתי לו שיש כל מיני טכניקות שעובדות עם ילדים ותכלס הן יכולות לעבוד גם בשביל מבוגרים.
סיפרתי לו על זאת שאני הכי אוהבת, פרח ונר, שבעצם זה אומר לנשום עמוק. אבל אם תגיד לי לנשום עמוק בשיא העצבים, הטורים שלי יקפצו ל-2000, אז בעדינות תזכיר לי לשאוף כאילו מריחים פרח ולנשוף כאילו מכבים נר, זה חמוד יותר לא? צחקנו.
לעצור, עובד לא רע בכלל. הסכמנו על זה שזה סבבה אם אגיד רגע אני צריכה זמן לעצמי.
לספור עד עשר לא עובד אצלי, מקווה שאצלכם כן.
לתכנן לפני שפועלים, חשוב!
לדבר על זה, להבין מאיפה זה בא ולנסות למנוע מצבים כאלה מראש.
והכי חשוב להיות מודעת לקושי שלי.

הכתרתי את הריב הזה כהצלחה.

בקיצור, עצרו, חייכו, תריחו את הפרחים וכבו נרות, מה כבר יקרה לערמת כלים?

ולידע כללי, עיכוב תגובה היא יכולת קוגניטיבית גבוהה עליה אפשר לעבוד בטיפולים בריפוי בעיסוק והיא מאתגרת לא מעט אנשים, בינהם גם כאלה עם קשיי קשב וריכוז.