שיימתי!

לדבר

על רגשות?


ילדותי?

נשי מדי?

טאבו?

אלו רק חלק מדעות קדומות...

שיום רגשות משמעותו לתת שם למה שאנחנו מרגישים ובשביל לתת שם לרגש, צריך לתת בכלל לגיטמציה להרגיש ולא לפחד ממה שזה מביא איתו.

והאמת שזה ממש קשה.

כי אנחנו חיים בחברה שלא ממש נותנת לגיטימציה להרגיש. שמתייחסת להבעת רגשות כילדתותית או ״נשית״, חברה שלא נותנת לגיטמציה לכעס, לתסכול, לרגע לשבת בבוץ או בבור לבד או ביחד, מבלי לעשות כלום. רגע פשוט להיות.
כי זה אולי לא יעזור וחייבים למצוא פתרון ולהמשיך הלאה? כי החשש מה יגידו אחרים? או שאם נשאר ברגש השלילי אז לא נוכל להתקדם האלה.

אבל, האמת היא שרק כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש אנחנו מאפשרים לעצמנו למצוא את הכוחות חזרה. רק כשאנחנו מתחילים להרגיש אנחנו יכולים להבין למה אנחנו מרגישים ככה.
רק כשאנחנו מתחילים להרגיש אנחנו נוגעים ברגש ולמעשה מאפשרים לעצמנו גם לשחרר את המטען הכבד שהוא לא פעם מביא איתו.

וככה פשוט כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להרגיש אנחנו מאפשרים לרגש הזה לחלוף כמו שבא.

בעולם התפתחות הילד אנחנו נותנים לזה לא מעט מקום

כי שיום רגשות מאפשר לנו שליטה.

מאפשר לנו לדעת מה קורה איתנו ולמה זה קורה.
מאפשר לנו לדעת שאנחנו כועסים כי לא קיבלנו מה שרצינו. או כי אנחנו עצובים שמשהו הסתיים.
וזה בסדר להגיד ״אתה עצוב כי״ ולהגיד זה בסדר מותר להיות עצובים

וכשאנחנו יודעים מה, קל יותר להבין מה לעשות.

עכשיו אפשר לחשוב על פתרון אחר.
״מה אפשר לעשות עכשיו?״ אולי תרצה משהו אחר? או מה ישמח אותך?
זה לא תמיד בא בקלות, כי זו שפה.

ושפה חדשה צריך ללמוד, צריך לתרגל וצריך להתאמן.
אבל כשהמה ברור, האיך מתבהר די בקלות.

ולמרות שזה נוגע בעולם הילדים זה ממש לא שייך רק אליו.
האמת, שזה נוגע בכולנו.
כאשר לא הצלחנו, או שלא עמדנו בציפיות של עצמנו, או שדברים לא הסתדרו כמו שרצינו, או כשנעלבנו מאמירה מסוימת. הרגש צף ואנחנו למדנו לפחד ממנו.
לנסות להדחיק, לא לתת לו מקום.
גם אני פעם פחדתי.
פחדתי מהחשבה מול עצמי ומה זה יציף איתו.

אבל אחרי אימון ותרגול, הפחד התחלף בהתרגשות (לפעמים הוא גם עדיין שמה)  לגלות מה הרגש יביא איתו ואיך אני אתמודד איתו.

החיים יכולים להיות מעניינים כשבוחרים לאפשר לעצמנו להגיע למקומות שמפחידים אותנו.
דברו עם עצמכם על הרגשות, פענחו אותם, דברו עם בני המשפחה על הרגשות שלכם ושלהם ודברו עם הילדים שלכם.. למדו אותם.
תנו להם את הכלים להבין טוב יותר את העולם ובעיקר כלים להבין יותר טוב את עצמם.

שתהיה לנו שבת מקסימה ומלאת אומץ להגיע למחוזות אחרים.

באהבה,

טל